פער הדורות - האמנם?

פער הדורות - האמנם?

 אפתח באנקדוטה - באחד מהכנסים הרבים העוסקים בפער הבין דורי  ישב על הבמה פאנל המורכב מבני דור Y והסביר לאנשי משאבי אנוש שנכחו בקהל מה הם מצפים ממקום העבודה. הם דיברו על הצורך שלהם ביחס אישי, בגמישות, בכיף, באיזון חיי עבודה עם חיים פרטיים, בקידום, בפיתוח אישי ועוד ועוד...  ואני, דור הבייבי בומרס, יושבת בקהל כשהזעקה מתפרצת ממני – ומה איתי? האם אני, הדור הוותיק, לא רוצה גמישות, יחס אישי ואיזון בחיים?! במה אנחנו בעצם שונים? מדוע כל כך נפוץ לדבר על "הם ואנחנו"? האם לא מדובר בציפיות אנושיות של עובדים בני כל הדורות?

אירוע זה היה אחד מהמניעים להחלטה על קיומו של מחקר מקיף, ראשון מסוגו בישראל, אשר בחן את  המאפיינים המיוחדים המיוחסים לדור Y, בהשוואה לשלושה דורות אחרים.

המחקר בוצע על ידי צוות רב דורי – אנוכי, דר' שלומית קמינקא, דור הבייבי בומרס, בני, דר' אייל קמינקא, דור X, מרצה ויועץ בכיר לניהול, ודר' הילה פרץ ,קרובה לדור Y, מרצה בכירה וחוקרת בתחומי משאבי אנוש, ניהול ומנהיגות. המחקר הקיף כ- 800 נבדקים, בגילאים 14 עד 70, בני ארבעה דורות שונים.  כ- 70% בעלי השכלה אקדמית, רובם ילידי הארץ, המועסקים במיגוון רחב של ארגונים (הי-טק, ממשלתי ציבורי, תעשייתי ועוד..). אחד החידושים במחקר הוא בחינת עמדות של תלמידים בני 14-18, העובדים של דור המחר.

ממצאי המחקר חזקו באופן משמעותי את תחושת הבטן הראשונית שלי – המשותף בין הדורות רב משמעותית על השונה.

מתוך רשימה המתייחסת למגוון של 12 ציפיות (הנוגעות לתכני העיסוק, סביבת הממונה, יחסים בעבודה, שכר ועוד) כל ארבעת הדורות ציינו כגורם מועדף ראשון "עבודה שהיא מעניינת ומאתגרת". גם שלושת הגורמים הראשונים לעזיבה היו זהים בכל הדורות - - העדר עניין בעבודה, יחסים  לא טובים, והיעדר אפשרות פיתוח.

המחקר בחן את התייחסות הדורות להיבטים שונים בעבודה הנחשבים למאפיינים ייחודיים של דור Y – התייחסות לאיזון בין עבודה וחיים פרטיים,  העדפה לעבוד בצוות, חיפוש כיף (Fun) בעבודה , גמישות בעבודה. בכל ההיבטים לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין ארבעת הדורות.

אז מה בכל זאת מבדיל בין הדורות?

אולי זה ה"מחיר" שמוכנים לשלם עבור השגת הסיפוק מהעבודה, או הזמן שמוכנים להשקיע?  אולי המיידיות בהשגת הציפיות, כאן ועכשו...?

המחקר מראה שגם בנושאים אלה, רב המשותף על המבדיל בין הדורות:

לשאלה כיצד יגיבו? - "במידה ולא תצליח להשיג בעבודה את הגורמים החשובים לך?... התבקשו המשתתפים לבחור בין מספר אפשרויות -אעזוב מיד ואחפש עבודה אחרת, אני אצהיר על כוונת עזיבה, אדבר עם הממונה ואצפה לפתרון ממנו, אחכה לראות שהמצב ישתנה, אתן לזה צ'אנס, אסתגל ואתרגל למצב.

רוב המשתתפים מכל הדורות העדיפו את האפשרויות המתונות: לתת לזה עוד צ'אנס ולדבר עם הממונה. להפתעתנו דווקא הצעירים – דור Y ודור Z, העדיפו את האפשרות המתונה יותר – "לתת לזה צ'אנס". תגובה זו נמצאת בסתירה לדימוי שקיים לגבי צעירים שרוצים "כאן ועכשו"...

מה בכל זאת השתנה?

 העולם כולן השתנה.. הסביבה הארגונית,  הטכנולוגיה, הגישה הניהולית, התחרות הגוברת...

אנשים הם אנשים , בכל דור, וכולם זקוקים לתחושת שייכות ולמחוברות ארגונית.  אלא שהאמצעים והכלים לשימור עובדים השתנה בהתאם לסביבה המשתנה. ההיערכות שלנו, אנשי משאבי אנוש, צריכה לתת מענה לשינויים הגוברים, ובעיקר להתפתחויות הטכנולוגיות . ההתמודדות שלנו העיקרית היא עם ניהול אנשים בסביבה מורכבת של אי ודאות וכל ההשלכות הנובעות מכך. תמיד, בכל דור, היו ויש צעירים ומבוגרים ,השונים בטמפרמנט בבשלות ובידע. על כן אין פלא בכך שנמצא שהצוות האפקטיבי הוא הצוות הבינדורי , המשלב צעירים וותיקים ביחד, וכל אחד תורם בהתאם למאפייניו.

Image by photostock at FreeDigitalPhotos.net
דר' שלומית קמינקא

מנכ"ל העמותה לניהול, פיתוח וחקר משאבי אנוש בישראל, בין יוזמי ומקימי העמותה בישראל.

D.Sc - דוקטור למדעי התנהגות וניהול, התמחות מיוחדת בניהול כח אדם (משאבי אנוש), הטכניון, חיפה. מרצה בכירה וחוקרת באקדמיה, מדען אורח ב- MIT במשך שנתיים, שותפה במחקרים בינלאומיים בתחום משאבי אנוש.

יו"ר הועדה המקצועית להסמכת העוסקים במשאבי אנוש, יו"ר צוות השופטים של תחרות המצוינות הארצית במשאבי אנוש.

ניסיון של למעלה מעשרים שנות ניהול במשאבי אנוש בארגונים בישראל, ויועצת בניהול משאבי אנוש בעשרות ארגונים. מומחיות מיוחדת אקדמית ויישומית בתחום "ניהול יכולות" (Talent Management), תכנון אסטרטגי, בניית מערכת הערכת עובדים ושיחת קריירה, ובניית מדדים במשאבי אנוש.

הפעילות שלי בעמותה, לה אני מקדישה את מירב זמני, היא שליחות בעיני, ו"מפעל החיים" שלי. החלום שלי שההכרה ש"אנשים זה מקצוע" תהפוך להיות לנחלת הכלל.

השארת פרטי מתענינים
אנא השאירו פרטיכם ואנו ניצור אתכם קשר בהקדם למידע נוסף
 פער הדורות - האמנם?
דר' שלומית קמינקא

מנכ"ל העמותה לניהול, פיתוח וחקר משאבי אנוש בישראל, בין יוזמי ומקימי העמותה בישראל.

D.Sc - דוקטור למדעי התנהגות וניהול, התמחות מיוחדת בניהול כח אדם (משאבי אנוש), הטכניון, חיפה. מרצה בכירה וחוקרת באקדמיה, מדען אורח ב- MIT במשך שנתיים, שותפה במחקרים בינלאומיים בתחום משאבי אנוש.

יו"ר הועדה המקצועית להסמכת העוסקים במשאבי אנוש, יו"ר צוות השופטים של תחרות המצוינות הארצית במשאבי אנוש.

ניסיון של למעלה מעשרים שנות ניהול במשאבי אנוש בארגונים בישראל, ויועצת בניהול משאבי אנוש בעשרות ארגונים. מומחיות מיוחדת אקדמית ויישומית בתחום "ניהול יכולות" (Talent Management), תכנון אסטרטגי, בניית מערכת הערכת עובדים ושיחת קריירה, ובניית מדדים במשאבי אנוש.

הפעילות שלי בעמותה, לה אני מקדישה את מירב זמני, היא שליחות בעיני, ו"מפעל החיים" שלי. החלום שלי שההכרה ש"אנשים זה מקצוע" תהפוך להיות לנחלת הכלל.

למידע נוסף ויצירת קשר