מחוברות, חווית עובד, תרבות וישראליות / צור ברק

מחוברות, חווית עובד, תרבות וישראליות / צור ברק

צור הינו מנכ"ל ומייסד משותף של YourTalents, פלטפורמה להקמה וניהול של קהילות יצירתיות בארגונים. tzur@yourtalents.me

בעידן של דינאמיות ושינויים בלתי פוסקים, מהווה מחוברות העובדים אחד האתגרים המשמעותיים המעסיקים ארגונים. במאמר זה אציג תפיסה הקושרת מחוברות לשלושה רכיבים מרכזיים – חווית עובד, תרבות וישראליות.

חווית עובד

בספר  The Employee Experience Advantage  - מגדיר ג'קוב מורגן - ENGAGMENT כבעיה וחווית עובד כפתרון. המושג "חווית עובד",מציג על פי מורגן, תפיסת עולם המתורגמת למכלול של פרקטיקות חדשות / ישנות אשר בונות יחד את התמה של חווית עובד.

אני רוצה להציג את  המושג חווית עובד במימד נוסף. האקדמיה ללשון עברית בנתה את המושג החדש הזה בעברית- חוויה מצרוף שתי המילים חיים והוויה. המושג חוויה אם כן היא הדרך שבה ההוויה שלנו (הצד הרוחני הגבוה שלנו) בא לידי ביטוי בחיים עצמם. ב 100 השנה האחרונות העולם האנושי השתנה בכל מובן אפשרי. אם יש משהו שמציג את המהפכה העמוקה הזו הוא הביטוי היחסית חדש הזה - חוויה. למעשה אנחנו נכנסים במובנים רבים לעידן של כלכלת חוויות אשר מחליף בהדרגה את עידן כלכלת המוצרים. אנחנו פחות ופחות צריכים מוצרים ואולי למעשה כבר ממש לא. אנו מחפשים וצריכים חוויות אישיות - כדי לממש בצורה טובה יותר את האני העצמי.

המושג חווית עובד, מציג אם כן את הצורך שלנו כבני אדם לעבור חוויות התפתחות משמעותיות. מקום העבודה שבו האדם הבוגר מבלה ומקדיש לו את מיטב זמנו ומרצו חייב לספק צורך זה. האדם לא מפסיק לגדול, לצמוח ולהתפתח לאחר הלימודים - יש טוענים שעכשיו שהוא יודע מיהו ומה חשוב לו, הוא רק מתחיל את התהליך. אנחנו כמעסיקים, כמפתחים של סביבות העבודה, העוסקים בחיפוש אחר פתרונות משמעותיות לבעיית המחוברות של העובדים צריכים להבין ולצאת לפתרונות דרך נקודת מבט זו.

תרבות

הרכיב השני של מחוברות הוא תרבות. ההבנה העמוקה של תרבות והחשיבות שלה בחיים האנושיים הלכה לאיבוד במהלך המהפכה התעשייתית של ה100 שנים האחרונות. תרבות הפכה להיות מוצר צריכה, שאתה צורך אותו כמו כל מוצר אחר. במעבר אל עולם של כלכלת חוויות, חוזרת התרבות להיות שחקן הרבה יותר קריטי וחשוב.  תרבות בכלכלת חוויות באה לידי ביטוי בשני אופנים שונים. תרבות המשרתת תהליכים ארגוניים כלומר כתשתית לייצור או התארגנות אנושית, לצורך העניין כל מה שקשור לתרבות ארגונית. ותרבות אשר היא הדבר עצמו. כאשר אני הולך לראות הצגה, סרט, קורא ספר או מסתובב בעיר אני למעשה בתוך התרבות עצמה, התרבות הופכת להיות הדבר עבורו אני בא.

תרבות היא מכלול היצירה של הקהילה. היא הדבק שמחזיק את הקהילה. תרבות נוצרת בדרך שבה הקהילה מפרשת את ערכי היסוד שלה לכל דבר שהיא עושה. בהקשר העסקי ערכי היסוד של הארגון צריכים להיות מתורגמים לתרבות ארגונית ולכל דבר שהארגון עושה: איך נראים המוצרים,אופן ההתקשרות עם הלקוחות, מערכת היחסים הפנימיים בין העובדים ומערכת היחסים בין הרובד הניהולי לעובדים.  חשוב להבין כי גם כאשר לא נלקחות החלטות על ערכים ועל איך הם באים לידי ביטוי במימדי הארגון השונים, עדין ישנה תרבות, היא לא מגובשת ולא מוסדרת, אבל היא קיימת  ולא ממשנו את הפוטנציאל הקריטי שלה לעזור לארגון להשיג את מטרותיו.

ישראליות

כדי לשרוד בסביבה עסקית דינאמית בה העובד הופך להיות רכיב קריטי לארגון, ארגונים חייבים לשאול את עצמם שאלות הקשורות לתרבות, ערכים ואיזה סוג של חווית עובד הם מייצרים.  הצורך לשרוד, על ידי ייצור  זיכה לקהילה בהתבסס על ערכים ותרבות. אינו חדש בתרבות היהודית והישראלית. ב2000 שנות גולה, הדרך של הדת היהודית לשמור על קהילות יהודיות בסביבה עוינת היה דרך תרבות וערכים. אפשר להגדיר דת במובן זה, כסט של ערכים ודרכים או מנהגים ליישום ערכים אלו. בהקמת המדינה היה צורך לייצר קהילות עצמאיות באזורים מנותקים. הוקמו קיבוצים וישובים קהילתיים רבים אשר בנו לעצמם ערכים ותרבות ייחודית כדי לשמור ולחזק את הקהילה.

ארגונים עסקיים אינם שונים במובן של היותם קהילה של אנשים אשר מחוברים אחד לשני, לא רק על בסיס הלוגו או המשכורת, אלא גם על בסיס ערכים ותרבות משותפת.  להיות חלק מקהילה אשר לה תרבות וערכים שהאדם יכול להזדהות עמם ולרצות להשתייך אליהם הינו צורך אנושי בסיסי. סביבת עבודה אשר אינה ממנפת רכיב זה  תתקשה למצות את הפוטנציאל האנושי הגלום בה, תהיה  ארגון פחות תפוקתי וברמת המחוברות....העובד ימשיך הלאה למקום העבודה הבא.

התחום העיקרי, שלהערכתי יוביל את כל העיסוק בתחום של תרבות ארגונית, בשנים הקרובות. יהיה קשור, בהכרח, ביכולת להקים ולנהל קהילות, לבסס אותם על הערכים שהארגון קבע שהם ערכי היסוד שלו, למנף את הכוח הקיים בתרבות ולהביאם לידי ביטוי בחוויית העובד.

לסיום, נזכרתי איך כאשר הייתי ילד בקיבוץ בשנות השבעים, חיינו ללא חיבור לשום דבר אלקטרוני. החיים בגליל הרחוק עם תקציב מינימאלי לא אפשרו לנו לצרוך תרבות שנוצרה מחוץ לקהילה שלנו. לכן היינו צריכים לייצר את התרבות בעצמנו. כל המסיבות, כל החגים, כל הטיולים היו מאורגנים ויוצאים לפועל על ידינו - העשייה המשותפת הזו לא רק שאפשרה לאנשים השונים להתנסות באיכויות השונות של עצמם, לפתח את היצירתיות ולעודד יזמות, היא אפשר לקבוצה מאוד גדולה של אנשים לחוות את עצמם כמשפחה אחת מאוד גדולה. אני כבר לא בקיבוץ יותר מ 20 שנה אבל עד היום כאשר אני פוגש חברים שגדלו איתי התחושה היא של אחים יותר מאשר של מכרים ותיקים.

אני חושב שיש לנו כישראלים לא מעט מקורות השראה טובים להישען עליהם כדי לבנות תרבות ארגונית וחוויית עובד אשר תשפר דרמטית את מחוברות העובדים לארגון.

 

Tzur Barak

צור הוא מייסד משותף ומנכ"ל YourTalents, פלטפרומה להקמה וניהול של קהילות יצירתיות. הפלטפרומה מנהלת את ההתפתחות האישית של עובדים בתחומים היצירתיים: מוסיקה, אוכל, צילום, ציור. הפלטפרומה מאפשרת להגדיר חלקים פיסיים בתוך הארגון כבימות : לוביים, בתי קפה, חדרי ישיבות, מרפסות . התוכן לבימות אלו הינו אירועים כמו תערוכות, שיחות אמן, אירועים קולינארים, הופעות מוסיקה או הרצאות TED אשר נוצרים ע"י חברי הארגון ועבור חברי הארגון. הפלטורמה מנהלת חווית עבודה המגבירה בצורה דרמטית את התרבות היצירתית והחיבור הרגשי אל מקום העבודה.

השארת פרטי מתענינים
אנא השאירו פרטיכם ואנו ניצור אתכם קשר בהקדם למידע נוסף
מחוברות, חווית עובד, תרבות וישראליות / צור ברק
Tzur Barak

צור הוא מייסד משותף ומנכ"ל YourTalents, פלטפרומה להקמה וניהול של קהילות יצירתיות. הפלטפרומה מנהלת את ההתפתחות האישית של עובדים בתחומים היצירתיים: מוסיקה, אוכל, צילום, ציור. הפלטפרומה מאפשרת להגדיר חלקים פיסיים בתוך הארגון כבימות : לוביים, בתי קפה, חדרי ישיבות, מרפסות . התוכן לבימות אלו הינו אירועים כמו תערוכות, שיחות אמן, אירועים קולינארים, הופעות מוסיקה או הרצאות TED אשר נוצרים ע"י חברי הארגון ועבור חברי הארגון. הפלטורמה מנהלת חווית עבודה המגבירה בצורה דרמטית את התרבות היצירתית והחיבור הרגשי אל מקום העבודה.

למידע נוסף ויצירת קשר